צפת - הפגנות נגד הלל – מיסיונרים או משאב קהילתי בעל ערך?

Updated: Mar 10

מלי אשכנזי

באוגוסט 2020 החלו במרכז העיר צפת הפגנות נגד עמותת הלל, הפגנות הנערכות מדי שבוע ונמשכות עד עצם ימים אלו. מפרוץ הסוגיה לתודעת הציבור, יש הרבה דיסאינפורמציה ובלבול בכל הנוגע לפעילות העמותה, למוטיבציה של חברי ומתנדבי העמותה, וכן ובעיקר למניעי העמותה ומנהליה. דעות ושמועות כגון: מיסיונרים, כסף נוצרי, וכדומה נזרקו לאוויר והופצו ללא בדיקה, וזאת לצד, דעות מוצקות, שמניעי העמותה הינם, שכנוע

צעירים לעזוב את דרך התורה והמצוות, ושמטרתה העיקרית הורדת הנוער מדרך היהדות, תוך כדי פיתוי

המצטרפים במכשירי איפון, תשלום כספי ועוד.


אחלוק את חוויתי מעמותת הלל, השונה 180 מעלות מכל השמועות שהוזכרו בפתיח. תחילה אציין, שהעמותה אינה יוצרת קשר מיוזמתה, ואף נמנעת במכוון, עקב רגישות העניין, מפניה ישירה למגזר החרדי. ישנם תנאי קבלה ברורים, הכוללים ועדות שונות, המלוות בחוות דעת מקצועיות של עובדים סוציאליים וכדומה, ורק לאחר בדיקה, אובייקטיבית ועניינית, ללא שיקולים פוליטיים או זרים, מתקבלת החלטה בעמותה, האם המקרה מצדיק תמיכה או לאו. מחווייתי האישית, בכל הליך הקליטה בעמותת הלל, מהקשר הראשוני, דרך אנשי המקצוע למיניהן, ועד לסיום קבלתי לעמותה הלל, לא נתקלתי בשום הצעה לקבלת ממון, מכשיר נייד, או כל דבר אחר. עצוב שחורצים כך גורלות ואף משחיתים בזדון ובמודע רכוש לא להם, ומיזם חברתי כה נדרש, לאנשים הזקוקים נואשות לעזרה ושגדלו בחברה סגורה, חברה מדחיקה, ומחווייתי האישית אף אלימה, ושלא מאפשרת כל ביטוי אינדיבידואלי, וחבל.


ומשהו יותר אישי. גדלתי במשפחה חרדית רגילה, 11 ילדים, בקהילת בעלז בירושלים. לא הכרתי דבר מהעולם החיצוני, מלבד בית הוריי, בית הספר ובית הכנסת של הקהילה. עוד לפני שחגגתי 17 אירסו אותי לבחור מהקהילה, ובגיל 17 וחצי כבר הייתי נשואה, לאדם קשה ופוגעני, ולאחר תקופת השפלה ודיכוי, גמלה בליבי החלטה שאני חייבת לעזוב, ויהיה מה. מהלך כלל לא פשוט בקהילה בה כולם מכירים את כולם, ושבה גירושין זה לא הדבר המקובל לעשות. אך החלטתי התגבשה להחלטה סופית, לאחר שנוכחתי שאני בהריון, ושאדם נוסף, עשוי להיפגע ממערכת יחסים זו.


זה לא היה פשוט, זה לקח כשנה, עם ויכוחים אין סופיים, דיונים, נידוי חברתי, דיבורים מכוערים מאחורי גבי, עד כדי רכילות והפצת שמועות שאיני שפויה. לבסוף הצלחתי להתגרש, ועזבתי את ירושלים וקהילת בעלז.

עם סיום הליך הגירושים הגעתי לצפת, כאם חד הורית, מחפשת דרך להתחיל חיים חדשים.


לשמחתי נחשפתי בשנה האחרונה מקרוב לעמותת הלל. עמותה שעוזרת לכאלה שבחרו לעזוב את החברה החרדית, ונותנת להם הזדמנות וגב כדי שיוכלו לחיות בכבוד ולהשתלב בחברה החדשה, אך הפעם עם ביטוי אישי ובחירה חופשית.


מאז ילדותי, אני זוכרת את השם הלל נזרק לאוויר בחלל הבית או בקהילה, ותמיד, ואומר זאת בעדינות, בהקשר שלילי. למרות כל הדעות ששמעתי, החלטתי כן לפנות אליהם. כבר מתחילת הקשר, זיהיתי משהו אחר ממה שהורגלתי. פגשתי שם פתיחות עם רצון כנה לעזרה, עזרה שלא תלויה בצבע העור שלך, בדתיות שלך, בלבוש שלך ובטח לא בדעותייך. אנשים מקסימים, מנהלים ואנשי מקצוע, שהדבר היחיד שהיה לנגד עיניהם הוא, איך לסייע, לי ולאחרים, בכל דרך אפשרית, בכדי שנעלה על הגל הנכון, להרגיש שוב שייכים, להשלים לימודים, ובכלל לחשוב על עתיד אחר, טוב יותר לי ולילד.


בעמותת הלל נחשפתי לצעירים וצעירות, אנשים יפים, הן מצפת והן מחוצה לה, חלקם גם עברו חוויות קשות, נזרקו מבתיהם, רובם ללא לימודים, מקצתם אף חיו ברחוב ולא מצאו את עצמם, ועוד מקרים אחרים, קשים ועצובים. יחד מצאנו הרבה מהמשותף, נפגשנו לארוחות חברתיות, חגגנו חגים ביחד, חלקנו חוויות משותפות, ותמיד מצאנו, מצד עמותת הלל, אוזן קשבת, מענה טיפולי, הכוונה, יעוץ בכל תחום, המון חיוכים ולב ענק.


ומשהו מזווית נוספת וחשובה לא פחות. צפת היא עיר קטנה החסרה מרכזי תרבות, חינוך והעשרה. הנוער היום משוטט ברחובות בבטלה, וראינו את ההשחתה באזור מרכז העיר, במצודה ובמקומות אחרים ברחבי העיר, וכל זאת מתוך שעמום, כפי שאף כתוב יכולות האבטלה והשעמום לגרום. הנוער גדל ללא אפשרויות חברתיות, וכאמא לילד מתבגר, אני רואה את הנזק הנפשי המצטבר לו ולבני גילו, במיוחד בתקופה זו, שאפילו מסגרת לימודים בקושי מתקיימת. אני מזהה שיש צורך אמיתי למקום ציבורי, שיפגיש את הנוער, יכוון אותו (מלבד לימודים), ל


חיי חברה, לחוגי העשרה, לתרבות, אומנות ועוד, כל אחד לפי דרכו ורצונו.


טוב נעשה עם נמנף את הקשר עם עמותת הלל, שהביעו נכונות בעניין, ונעזר בהם, בשילוב ובתיאום עם רשויות הציבור למיניהן, במפגשים חברתיים ותרבותיים לבני הנוער. אני רואה פה הזדמנות לצמיחה ולשינוי חברתי, להביא אור לחיי הצעירים, לדור העתיד שלנו, כשהמניע הוא רצון לאיחוד ולא לפירוד, ללא קשר לאמונות הדתיות, ושנפסיק לחיות בהפרדה ופילוג הגורמים צער לכל.

52 views1 comment

Recent Posts

See All